למה אתה מתנהג ככה (חלק ב)

בחלק א' סיפרתי על רונן (שם בדוי) תלמיד כיתה ד' רגילה, שהמחנכת שלו פנתה אלי בעקבות התנהגויות לא נאותות שהופיעו בשיעורים שלה (מפטפט, קם מהמקום ומסתובב בכיתה, שובר חפצים לתלמידים)

כמנתחת התנהגות אני מנסה לענות על השאלה: מהי מטרת ההתנהגות

מה יוצא לי מזה? (תשומת לב)

או ממה אני יוצא (בריחה מדרישה)

כאשר אני מזהה מה מטרת ההתנהגות אני יכולה לבנות תוכנית מתאימה לשינוי.

שינוי של הנסיבות (מה שקורה רגע לפני ההתנהגות) ושינוי של התוצאות (התגובה להתנהגות – תשומת לב, נזיפה, תשומת לב חבר).

נחזור לרונן, במהלך 3 תצפיות שעשיתי בכיתה ולאחר ראיון עם המורה, התלמיד וההורים זיהיתי כמה דברים חשובים:

1. רוב ההתנהגויות הופיעו במצבים של המתנה, דרישה לימודית (העתקה מהלוח, עבודה עצמית) התעלמות (המורה לא חיזקה על התנהגות נאותה)

2. לא היו חיזוקים חיוביים להתנהגות של רונן. הייתה תשומת לב – נזיפה. מצד המורה וגם מצד התלמידים.

3. רונן עבר אבחון, יש לו לקויות למידה, מקבל הוראה מתקנת פעם בשבוע ללא קשר לתוכנית הלימודים בכיתה.

4. ההורים הוזמנו לבית הספר רק כשהיו בעיות התנהגות והם החלו להתייאש. הפסיקו לענות לשיחות הטלפון של המורה והיו מתוסכלים מהמצב.

5. רונן סיפר שאין לו חברים בכיתה, שהוא לא מבין את המשימות הלימודיות ולכן הוא לא עושה אותן בבית או בכיתה. אוהב כדורגל ומשחקי מחשב.

התשובה לשאלה מה מטרת ההתנהגות של רונן הייתה- מיקס, הוא מתנהג כדי להסיר מעליו את הדרישה הלימודית (משימה לא מותאמת) ולקבל תשומת לב מהמורה ותלמידי הכיתה.

התוכנית (בקצרה מאוד) כללה מספר דברים:

1. התאמת משימות לימודיות לרונן – בשיתוף עם המורה להוראה מתקנת כולל הטרמה בשיעורים שלה לתכנים שילמדו בכיתה- כולל שאלות שהמורה תשאל.

2. חיזוק חיובי על מתמשך על 3 התנהגויות שנבחרו, ישיבה נאותה, דיבור ברשות, ביצוע הוראות, כולל זמן לשחק כדורגל בחצר בתיאום עם המורה לספורט וזמן למשחק מחשב בכיתה לאחר ביצוע משימה לימודית.

3. קבוצה של מיומנויות חברתיות עם 3 בנים נוספים מהכיתה, שילוב של משחקי כדור לתרגול מצבי המתנה ותסכול.

4. בסוף כל יום (בחודש הראשון) דיווח להורים במחברת קשר על התנהגויות נאותות, לאחר חודש הדיווח הוא רק פעם בשבוע ביום שישי.

5. שיתוף כל המורים שמלמדים בכיתה בתוכנית כולל הסבר על האבחון ודרכי הוראה מותאמת.

תוך תקופה קצרה (חודשיים) רונן החל להשתתף בשיעורים, הוא ביצע את המשימות, שיחק עם חברים בהפסקות, מצבו הלימודי והחברתי השתפר מאוד והוא למד לפנות למורה כשהוא חש תסכול.

המורה למדה לבנות שיעור יעיל עם פחות מצבי המתנה, משימות מגוונות ובדרגות קושי שונות, פתיחה מזמנת שכוללת משחק/סרטון, לחזק את התלמידים על התנהגות נאותה באופן מילולי מיידי ולהתעלם מהתנהגות לא נאותה (תמיד מההתנהגות ולעולם לא מהילד).

בפגישה עם ההורים לאחר 3 חודשים הם סיפרו בהתרגשות על השינוי בבית, ועל ההרגשה הטובה לקבל דיווח חיובי על ההתנהגות של רונן.